מה חדש במעבדה
Canine Pancreatic Lipase
פאנקראטיטיס הנה מחלה קשה לאבחון, קראו אודות בדיקת cPL, הבדיקה הרגישה והספציפית כיום לאבחון פנקראטיטיס בכלבים.
CANINE TLI
הבדיקה מאפשרת מדידה כמותית של TLI ומסייעת באבחון של אי ספיקת לבלב על ידי מדידת רמות הטריפסין והטריפסינוגן
רמות פרוקטוזאמין בסרום
הפרוקטוזאמין מאפשר לנו לאבחן ביעילות רבה יותר תקלות בטיפול כגון מינון לא נכון ועוד
יחס חלבון קריאטינין בשתן
מטרת הבדיקה היא לזהות תהליכים פתולוגיים בכיליה בשלבים בהם אין עדיין סימנים קליניים לנזק.
בדיקת cPL- Canine Pancreatic Lipase
פאנקראטיטיס הנה מחלה קשה לאבחון , בעיקר בגלל הסימנים הקלינים הלא ספציפים שבעלי החיים מציגים.
הסימנים הקלינים הנפוצים בכלבים : הקאות, אנורקסיה,חולשה, כאב בטני, התייבשות ושלשולים.
הסימנים הקלינים הנפוצים בחתולים : אנורקסיה ,חולשה ,הקאות, איבוד משקל, התייבשות, היפוטרמיה ,צהבת ,ובאחוז קטן מהמקרים כאב בטני ושילשולים.
מחקרים הראו שמדידת ליפאז בסרום של כלבים הינה שיטה לא רגישה ולא ספציפית לאבחון פנקראטיטיס מאחר וישנם מקורות יצור והפרשה נוספים.
כמו כן, מדידת ליפאז בסרום של חתולים הינה שיטה לא יעילה לחלוטין לאבחון פנקראטיטיס.
cPL היא הבדיקה הרגישה והספציפית כיום לאבחון פנקראטיטיס בכלבים. הבדיקה לא מושפעת מגסטריטיס, מחלות כליה או סטרואידים, בניגוד לעמילז וליפז בסרום, מאחר והיא בודקת את הליפז ממקור לבלבי בלבד.
אנחנו ממליצים לבצע את הבדיקה בכל כלב המציג סימנים אקוטים של אנורקסיה, הקאות וכאב בטני.
בנוסף, ניתן לבצע את הבדיקה גם במקרים כרוניים של אנורקסיה, איבוד משקל, כאב בטני והקאות ושלשולים.
הבדיקה היא איכותית (בדיקה כמותית לכלבים וחתולים אנחנו ממשיכים לשלוח לארה"ב).
לבדיקה דרוש לפחות 0.5 מ"ל סרום בלבד.הבדיקה לא מושפעת מסרום המוליטי,ליפמי או צהוב.
אינפורמציה מקיפה לגבי פנקראטיטיס והסבר נרחב לגבי הבדיקות ניתן למצוא באתר מעבדת ה- גסטרו בארה"ב:
CANINE TLI-Trypsin like immunoreactivity
מדידה כמותית של TLI יכולה לעזור באבחון של אי ספיקת לבלב TLI של .EPI – Exocrine Pancreatic Insufficiency
המבחן בודק את רמות הטריפסין והטריפסינוגן בסרום התאים האצינריים של הלבלב מייצרים אנזימי עיכול המופרשים לדאודנום בצורתם הלא פעילה, כאשר העיקרי שבהם הוא טריפסינוגן.
באופן נורמלי ישנה זליגה של טריפסינוגן לסירקולציה הכללית ולכן מדידה של TLI בסרום היא שיטה טובה להערכת התפקוד של תאי הלבלב האצינריים בכלבים, הטריפסינוגן מיוצר באופן בלעדי בלבלב ולכן מדידת רמתו בסרום נותנת אינדיקציה ספציפית ורגישה ביותר לתפקוד הלבלב.
EPI נגרמת כתוצאה מאובדן פרוגרסיבי של תאי הלבלב האקסוקריני וכתוצאה מכך ישנה ירידה ביצור אנזימי עיכול, כולל טריפסינוגן, המובילה לירידה בספיגת המזון מהמעי malabsorption.
הסימנים הקליניים של EPI כוללים ירידה במשקל, תאבון רגיל עד מוגבר, שיער ופרווה במצב ירוד ושלשולים כרוניים, הסימנים הקליניים הללו לא ספציפיים רק ל EPI אלא מתאימים גם למחלות של המעי הדק , הגורמות גם לירידה בספיגת מזון.
כך מדידת TLI מאפשרת לאבחן בין פתולוגיות לבלביות וחוץ לבליות המובילות ל malabsorption, בגרף הבא ניתן לראות הבדלים ברמות ה TLI בין כלבים בריאים, כלבים הסובלים מ malabsorbtion כתוצאה ממחלת מעי דק וכלבים הסובלים מEPI
מידע נוסף אודות הבדיקה:
- מתן תמציות אנזימי לבלב אינו משפיע על מדידת הTLI ולכן אין צורך להפסיק את הטיפול על מנת לבצע את הבדיקה בכלב מטופל
- ערכים נורמליים לTLI הינם בין 35 – 5.2 ng\ml
- רמות TLI בסרום הנמוכות מng\ml 2.5 מהוות אינדיקציה לEPI
- רמות TLI גבוהות מהנורמה, יכולות להצביע על פנקראטיטיס אקוטי
- הקיט של TLI בכלבים אינו מתאים לחתולים
- לקיחת הדגימה: את הדגימה יש לקחת במבחנת סרום. בעל החיים צריך להיות בצום של לפחות 8 שעות לפני לקיחת הדגימה
רמות פרוקטוזאמין בסרום כלבים וחתולים
פרוקטוזאמינים נוצרים כאשר גלוקוז נקשר בצורה לא אנזימתית לקבוצות האמינו של חלבוני דם שונים.
פרמטר זה אינו מושפע מתנודות חדות ברמות הגלוקוז בפלסמה (סטרס של בע"ח מהמפגש עם הוטרינר, מחלה וכו') אלא משקפות את רמות הגלוקוז הממוצעו .בשבועיים שלושה האחרונים.
מחקרים קליניים רבים הראו כי אין הבדל מובהק ברמות הפרוקטוזאמין בין אוכלוסיו .כלבים וחתולים היפרגליצמיים אך לא סכרתיים ובין אוכלוסיות מקבילות בריאות, לעומת זאת קיים הבדל מובהק במחקרים רבים בין חולים סכרתיים ובין היפרגליצמיים שאינם סכרתיים (חולים ובריאים).
בנוסף מומלץ לבצע את הבדיקה במצבים של גליקוזאוריה על מנת לשלול מצבים של גליקוזאוריה ראשונית או סינדרום פנקוני.
למרות שרוב המצבים הקליניים בהם אנו נתקלים הם פתולוגיות היפרגליצמיות, גם פתולוגיות היפוגליצמיות כאינסולינומות הן יעד אבחנתי לבדיקה זו.
במספר מאמרים מדווחת רמת האמינות של הבדיקה כבעלת רגישות של 95% (specificity) של 93% וסגוליות (sensitivity), בנוסף למדידת הפרקטוזאמין ככלי אבחוני הפרקטוזאמין הינו כלי חשוב ביותר במעקב אחר טיפול באינסולין.
בעוד שבדיקה בודדת של גלוקוז בדם נותנת לנו תמונה רגעית אשר יכולה להיות תקינה או חריגה מסיבות רבות, הפרוקטוזאמין אינו מושפע מתנודות זמניות ברמת הגלוקוז ומאפשר לנו לאבחן ביעילות רבה יותר תקלות בטיפול, החל ממינון לא נכון וכלה בגורמים שונים התלויים בבעלים, ובסופו של דבר גורמים לכך שבעל החים אינו מקבל את הטיפול אשר המלצנו עליו. (מתן לא נכון ואחזקה לא נכונה של האינסולין מתן בתדירות לא נכונה וכו'.
תוצאות אלו ואחרות מראות כי בדיקת הפרוקטוזאמין בסרום הינה בדיקה בודדת יעילה הן לאבחנה בין חולים סכרתיים וחולים (Diabetes Melitus) ביותר הן לאבחנת סכרת היפרגליצמיים על רקע אחר והן למעקב אחר הסטטוס הגליצמי של חולי סכרת מאובחנים.
יש לזכור כי הבדיקה מודדת חלבוני פלסמה שעברו גליקוזילציה ולכן רמתם עלולה להשתנות עם השינוי ברמות החלבונים בדם, מחקרים הראו כי רק במצבים של היפופרוטאינמיה משמעותית הייתה ירידה ברמות הפרוקטוזאמין ואילו במצבים של היפרפרוטאינמיה לא הייתה עלי .ברמות הפרוקטוזאמין מול קבוצות ביקורת נורמופרוטאינמיות.
הנחיות למשלוח:
- יש לשלוח כ 2 סמ"ק דם במבחנה עם ג'ל מעודד קרישה (מבחנות עם פקק צהוב) המסופקות ע"י המעבדה לפי דרישה
- ניתן לבצע את הבדיקה עד 5 ימים לאחר הוצאת הדם
יחס חלבון קריאטינין בשתן
מטרת הבדיקה היא לזהות תהליכים פתולוגיים בכיליה בשלבים בהם אין עדיין סימנים קליניים לנזק.
פתולוגיות כילייתיות בפרט ובדרכי השתן בכלל הינן בעיות קליניות איתן אנו מתמודדים יום יום, הכלים המעבדתיים שעמדו לרשתנו עד לא מזמן אפשר לנו לזהות נזק כילייתי רק מרגע הופעת אזוטמיה – אך ידוע שהופעת אזוטמיה היא למעשה קצה הקרחון אשר מאובחן רק לאחר אובדן פונקציונליות של כ-75% מהנפרונים בכיליה.
ידוע שמספר רב מאד של תהליכים שמקורם אינו בכיליה יכול להביא להמצאות חלבון זיהומיות (IBD,IMHA, SLE) בשתן (פרוטאינאוריה) כגון מחלות אינפלמטוריות (DM ארליכיוזיס, פיודרמה, מחלות דנטליות, ועוד), מחלות מטבוליות (FIP,FIV היפראדרנוקוטיציזם) ותהליכים נאופלסטים שונים.
חלבון בשתן עלול להופיע או עקב נזק גלומרולרי וסינון עודף של חלבון לתוך הפילטראט או נזק לטובולי שאמורים באופן נורמלי לספוג או לפרק את מעט החלבון המסתנן בגלומרולי באופן נורמלי, בנוסף להיותו סמן לתחילתו של נזק כיליתי עצם נוכחות מוגברת של חלבון בפילטראט פוגעת בתאי הטובולי ומשרה בהם שינוים דגנרטיביים.
למעשה החלבון משרה תהליךהיזון חוזר חיובי של נזק כילייתי מכיוון שריכוז השתן משתנה בהתאם לשעות פעילות בע"ח ומצב ההידרציה בדיקה אבסולוטית של חלבון בשתן אינה אמינה. בניגוד לחלבון הקריאטינין מופרש בצורה קבועה ולכן על מנת לבצע סנדרטיזציה מודדים את החלבון ביחס לקריאטינין. (שיטת סטנדרטיזציה זו נהוגה במדידת מספר פרמטרים בשתן)
חשוב לציין שבניגוד לבדיקות הדם בהן אנו מזהים רק שלב מאוחר מאד של נזק כיליתי, בדיקת יחס חלבון:קריאטינין בשתן מאפשרת זיהוי מוקדם של המחלה בשלב שבו ניתן לבצע בירורים נוספים, לטפל ולמנוע התדרדרות במצבו של החולה.
:הנחיות למשלוח
השיטה המומלצת ביותר היא שיטת הציסטוצינטזיס cystocintesis
